כהן נ' תום אבטחה בע"מ

החלטה

לפניי בקשה (מיום 1/1/2013) למחיקת כתב הגנה ומתן פסק דין ולחלופין, חיוב הנתבעת (המשיבה) בהמצאת מסמכים ספציפיים, תוך חיובה בהוצאות לדוגמא.

כן מבוקש להאריך המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע (המבקש).

אלו נימוקי הבקשה: בדיון מקדמי (מיום 24/10/2012) הורה ביה"ד כי המשיבה תמציא לידי המבקש תלושי שכר חסרים, דוחות נוכחות והעתק הסכם העבודה של התובע וזאת בתוך 37 ימים; עד כה לא הומצאו המסמכים כאמור; המבקש הקדים פניה למשיבה בטרם הגשת הבקשה, אך דרישתו לא נענתה; המבקש נדרש להגיש תצהיר עדות ראשית כאשר אין בידיו האסמכתאות הרלוונטיות וכתוצאה ממחדלי המשיבה נאלץ לבקש הארכות מועד; המשיבה נוהגת בזלזול כלפי החלטות ביה"ד וע"פ תקנה 46(ד) לתקנות ביה"ד לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 וההלכה הפסוקה – רשאי ביה"ד למחוק כתבי טענותיו של בעל דין שלא קיים צו שיפוטי וככל שנהג ברשלנות שלא בתום לב; המשיבה בהתנהגותה מונעת את המטרה שלשמה נועד הליך גילוי המסמכים והעיון בהם, פוגעת בזכות המבקש לניהול הליך כיאות ובסדרי הדין; המשיבה מסכלת היכולת להתקדם בהליך לעבר הגשת תצהירים והכל בכוונת מכוון; לבקשה לא צורף תצהיר.

ביום 27/1/2013 הגישה המשיבה הודעה לבית הדין בה צוין: "מצ"ב תלושי השכר החסרים לתובע" וצורפו תלושי השכר 2/2010- 6/2010, 9/2010- 10/2010, 5/2009, 8/2009.

ביום 5/2/2013 הגישה המשיבה תגובה לבקשה למחיקת כתב הגנה ובה נטען כי הבקשה היא בקשת סרק וביה"ד מתבקש ליתן דעתו בפסיקת הוצאות ממשיות, זאת משהמשיבה העבירה לתובע זה מכבר את רשימת המסמכים מטעמה ולבקשת התובע נשלחו תלושי השכר אשר היו חסרים לו.

נוכח הודעת המשיבה, הוריתי (ביום 6/2/2013) כי ככל שסבור המבקש כי נדרשת הכרעה בבקשתו – יודיע כך עד ליום 17/2/2013.

ביום 11/2/2013 הוגשה תשובה לתגובה ובה נטען כי המשיבה ממשיכה ומתעלמת מהחלטת ביה"ד היות ולא העבירה את מלוא המסמכים אותם נדרשה להעביר; עוד בטרם התקיים הדיון המקדמי ניהלו הצדדים הליך של גילוי מסמכים והמשיבה העבירה את רשימת המסמכים מטעמה, בלי להעביר המסמכים שהתבקש העיון בהם; המבקש הופתע לגלות באמצעות מערכת נט המשפט (ב- 6/2/2013) כי המשיבה הגישה לביה"ד חלק מהמסמכים שנתבקשה העברתם: תלושי שכר בגין החודשים 2009-2010 ללא תלושי שכר בגין 2008, ללא דוחות נוכחות וללא הסכם עבודה ע"פ התחייבותה בדיון המקדמי; ביום 24/10/2012 העלתה המשיבה טענות חדשות, בלי שביקשה לתקן כתב הגנתה ובלי שנפסקו הוצאות בגין התנהלות זו והנה פעם אחר פעם בוחרת המשיבה לזלזל בהליכי משפט ולעשות דין לעצמה; בניגוד לאמור בתגובת המשיבה הרי שהלכה למעשה, המסמכים המבוקשים מעולם לא הועברו לידי המבקש וגם אלו שהוגשו לביה"ד הוגשו בחסר; הנתבעת שמה לה למטרה לסכל ההליך המשפטי; מבוקש להאריך המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המבקש עד למועד בו יומצאו מלוא המסמכים.

לאחר שבחנתי טענות הצדדים להלן הכרעתי-

בדיון מקדמי מיום 24/10/2012 התבקש ביה"ד על ידי המבקש כי יינתן צו לגילוי המסמכים המבוקשים על ידו.

בהתאם הורה ביה"ד כי "הנתבעת תמציא את תלושי השכר המבוקשים כמו כן את דוח"ות הנוכחות לכל תקופת עבודתו של התובע בנתבעת וכן העתק מהסכם העבודה וזאת בתוך 37 ימים מהיום".

יוער כי קודם שניתנה ההחלטה הודיע ב"כ המשיבה במהלך הדיון: "תלושי השכר נמסרו לתובע מדי חודש בחודשו, אשמח להמציא לה אותם. לעניין דוח"ות הנוכחות (ו) אעבירם לחברתי תוך 14 יום. אשמח להציג כעת חלק מדוח"ות הנוכחות שהצלחנו לאתר".

מנספחי הבקשה עולה כי המבקש פנה אל המשיבה בדרישה להמצאת המסמכים בהתאם להחלטת ביה"ד ב- 1/11/2012 ובהם דוחות הנוכחות לכל תקופת העסקתו, העתק מהסכם העבודה ותלושי השכר בגין 2-10/2010, 5/2009, 8/2009 ו 10-11/2008 ואולם חרף זאת – לא הועברו המסמכים כנדרש.

תקנה 46(ד) לתקנות בית הדין לעבודה קובעת כי אם "לא קיים בעל דין צו שניתן על פי תקנת משנה (א) או (ב), רשאי בית הדין או הרשם להאריך את המועד לקיום הצו או למחוק את כתב טענותיו".

בתגובה לבקשה טענה המשיבה כי העבירה זה מכבר את רשימת המסמכים מטעמה (נספח א'). דא עקא, מעיון בנספח זה עולה כי הרשימה היא מיום 1/4/2012, קודם להחלטה שניתנה בדיון המקדמי וקודם להודעת ב"כ המשיבה בדיון כי יעביר את תלושי השכר ודוחות הנוכחות, ממילא, בלי שיש בה התייחסות לגופם של דברים למסמכים המבוקשים. לפיכך, אין לראות ברשימה זו משום ביצוע ההחלטה השיפוטית מיום 24/10/2012.

וודאי שאין גם בהמצאת תלושי השכר (נספח ב') משום קיום ההחלטה כאמור, משמדובר בהמצאה חלקית בלבד.

בנסיבות אלו – המשיבה תעביר לידי המבקש את כל המסמכים המבוקשים, כפי שנקבע בהחלטה, בצירוף תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין ובתוך 5 ימים.

ע"מ למנוע הליכים מיותרים – תעביר המשיבה עותק מתצהירה גם לביה"ד.

מצאתי להאריך המועד לקיום הצו, חלף מחיקת כתב הגנתה של המשיבה ומתן פסק דין (על אף שלא נתבקש כאמור על ידה) משמחיקת כתב טענות היא סעד קיצוני שיינתן במקרים חריגים וכדי לאפשר למשיבה למצות הגנתה כדבעי.

זאת, גם משלא שוכנענתי כי בהארכת המועד יהיה כדי לגרום למבקש נזק דיוני או אחר ומהשהתיק קבוע להוכחות ליום 2/9/2013 ולא יהיה בהארכת המועד כדי להאריך את בירור ההליך לפנינו.